1ידוע במקומו שהנהנה מן ההקדש בשוה פרוטה בין בקדשי מזבח בין בקדשי בדק הבית מעל בין מזיד בין שוגג אלא שהמזיד לוקה ומשלם מה שפגם מן הקרן והשוגג מוסיף חומש ומביא קרבן והוא הנקרא אשם מעילות כל שגופו ראוי למזבח ולא לבדק הבית כגון שור וכשב ועז התמימים ותורים ושני בני יונה סלת ולבונה יין ושמן או שגופו ראוי לבדק הבית ולא למזבח כגון אבנים וקורות וכסף וזהב או שאין ראוי לזה ולזה עד שימכרו ויוקח בדמיהם דבר הראוי כגון חיות חלב וביצים ומורייס אשפה מלאה זבל בכלן מועלין בהם ודבר שהוא מחזיק דבר אחר כגון אשפה מלאה זבל מועלין בה ובמה שבתוכה מעתה הקדיש בור מלא מים הרי זה ראוי לבדק הבית לגבל בהם את הטיט אע"פ שאין ראויים למזבח שהרי מים מכונסים פסולים לנסוך והדחת בשר הקדש לא היתה אלא באמת המים שבעזרה מועלין בו ובמה שבתוכו ואפילו הקדיש את הבור סתם ואע"פ שלענין מכר אמרו מכר את הבור לא מכר את מימיו לגבי הקדש הכל מוקדש שובך מלא יונים שהוא ראוי למזבח להביא ממנו בני יונה אע"פ שאין גופן ראוי לבדק הבית מועלין בו ובמה שבתוכו אשפה מלאה זבל וכן שדה מלאה עשבים וכן אילן טעון פירות אע"פ שאין אלו ראויין לא לזה ולא לזה שהרי אפילו היו פירות אלו משבעת המינין הבכורים אינם קדשי מזבח אלא כתרומה הם אעפ"כ מועלין בהם ובמה שבתוכן אבל אם הקדיש את בורו ריקן ואח"כ נתמלא מים אשפה ואח"כ נתמלאת זבל שובך ואח"כ נתמלא יונים מועלין בהם ר"ל בגוף השובך והבור והאשפה אבל לא במה שבתוכן שהרי אינו בכלל ההקדש שהרי לא היו שם בשעת ההקדש ותורת גדולין אין כאן שהרי ממקום אחר באו ולא מגוף אותם הדברים הם יוצאים הא אילן ואח"כ נשא פירות שדה ואח"כ הוציאה עשבים אפילו על ידי זריעה הואיל ומגופן מתגדלין מועלין בהם שיש מעילה בגדולין:2שמא תאמר הם עצמם מיהא היאך מועלין בהם והלא אמרו במסכת מעילה שאין מעילה בקרקע ולא במחובר לה ואפילו פגם כגון שחפר בה או שחרשה והיא מלאה עשבים עד שיהנה בתלוש ולמדוה שם חטא חטא מתרומה מה תרומה בתלוש אף כל בתלוש תדע שדבר זה נאמר בחפר בה כמו שאמרת הא נטל מעפרו וגבלו ונהנה או דש בתוכה והעלה אבק פירות שהעלאת אבק מועיל לקצת פירות הואיל ונהנה ופגם מעל זה שאמרנו בזה נהנה ופגם יש שואלין בה שהרי אמרו בקצת דברים שכל שנהנה אע"פ שלא פגם מעל והענין וצא שכל שהנאתו שלא בפגם כגון תשמיש כוס וקערה וכיוצא בהם כל שנהנה מעל הא כך שתשמישו בפגם כגון לבישת הבגדים ובקוע בקרדום לא מעל עד שיפגום בשוה פרוטה והוא שאמרו המבקע בקרדום של הקדש לא מעל עד שיפגום ויש שואלין בזו ממשאיל קרדום האמור בפרק השואל שמעל קודם הפגם ופירשו את זו בשאינו נהנה באותו בקוע כגון שבקע לחברו הא כל שהוא נהנה מעל משעת משיכה ויש שפירשוה בגזבר הא אחר מעל משקנאה להשתמש וכן כתבנוה במציעא פרק השואל:3הקדיש בור ריקן והזכיר בו שיהו המים העתידין להתכנס בו מוקדשין עמו לכשיכנסו אף זה לא מעל במים כשם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כך אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם ומ"מ אם היו המים ברשותו הוקדשו שהרי באו לעולם וברשותו ויכול להקדישן לכשיכנסו וזה שאמרו במים הבאים דרך חצרו מ"מ לא באו שם עדין ויש חולקין לומר כן אף בשהיו בביתו ומטריחין עצמן בראיות שבפרק אע"פ בשמועת הא לא דמיא אלא למוכר שדה וביבמות בשמועת אין קדושין תופשין ביבמה ואין דבריהם נראין כלל:
